נזק חמצוני מתרחש באופן מתמיד בגוף האדם ועלול לפגוע במערכות שונות בגופנו. הנזק החמצוני הוא אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על בריאותנו הכללית, והוא נגרם כתוצאה מרדיקלים חופשיים הנוצרים בגופנו מדי יום ועלולים לפגוע בנו במספר מישורים – תאים, רקמות, איברים ומערכות שלמות של הגוף. הרדיקלים החופשיים פוגעים בתאי הגוף ברמת הדנ"א, ולכן בכמות מוגברת (מצב הנקרא עקה חמצונית) הם עשויים לגרום בין היתר להתפתחות גידולים סרטניים. בנוסף עשויים הרדיקלים החופשיים לתרום להתפתחות סימפטומים ומחלות שונות, החל מקמטים בעור והאצת תהליכי ההזדקנות, מחלות לב וטרשת עורקים, דלקות, סוכרת סוג 2, אלצהיימר, קטרקט, ועוד. במצב הקיצוני ביותר, הרדיקלים החופשיים יגרמו למחלה ניוונית כתוצאה מכשל איברים.

מהם רדיקלים חופשיים ונזקי חמצון?

ראדיקלים חופשיים הנם חומרים כימיים המורכבים ממספר אי זוגי של אלקטרונים. כאשר מספר האלקטרונים במולקולה אינו זוגי, משמעות הדבר שחסר אלקטרון אחד, ועל כן המולקולה נמצאת במצב מאוד לא יציב מבחינה אנרגטית, וזקוקה לאלקטרון נוסף על מנת לחזור למצב היציב.

לכן, כשהרדיקל החופשי פוגש בחומרים כימיים אחרים הוא "גונב" מהם אלקטרון על מנת להתייצב. כתוצאה מהחסרת האלקטרון בחומר האחר, הוא הופך להיות בעצמו רדיקל חופשי, וכך נמשכת תגובת השרשרת.

ומה הם נוגדי חמצון?

כדי לעצור את תגובת השרשרת, ובכך להימנע מ"נזק חמצוני", יש צורך בחומרים שנקראים נוגדי חמצון (או אנטי-אוקסידנטים).

נוגד החמצון מכיל אלקטרון עודף, כך שבנוי בצורה המאפשרת לו גם "לתרום" את האלקטרון שלו על מנת לייצב את הרדיקל, וגם להיות בעצמו יציב לאחר התגובה, ובכך למנוע את תגובת השרשרת ואת נזקי החמצון.

נוגדי חמצון לובשים צורות רבות של מרכיבים תזונתיים; ההגדרה של נוגדי החמצון היא כלל הוויטמינים, המינרלים ורכיבי התזונה הצמחיים, המגנים על הגוף מפני השפעותיהם המזיקות של רדיקלים חופשיים. לדוגמה, ויטמין C הוא אחד מנוגדי החמצון המצויים בפירות הדר ובירקות. לכן ההמלצה עבור כמות הצריכה היומית של ויטמין זה משתנה ומתייחסת בנפרד לאנשים מעשנים ולכאלו שאינם מעשנים.

מה גורם להגברת יצירת הנזק החמצוני בדם?

עלייה בהיווצרות הרדיקלים החופשיים נגרמת כתוצאה מצריכת מזון מעובד (בעיקר בשר על האש/כל מזון הבא במגע עם עשן, מזונות מעושנים וגם אפייה שנשרפה והשחירה), זיהום אוויר, עישון (כולל עישון פאסיבי), גיל מבוגר, תרופות, מחלות מסוימות, מתח, מצבים נפשיים, קרינה (כולל קרינת השמש) ועוד. חלק מהמקורות לרדיקלים חופשיים מתרחשים גם באופן טבעי, למשל בתהליך הנשימה, בתהליכי חילוף חומרים וגם בפעילות גופנית אינטנסיבית. אך ללא ספק, הבעיה העיקרית היא הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה, חומרי ריסוס והדברה וכד'. למרבה המזל, הגוף מכיל מאגרים של אנטי אוקסידנטים הנלחמים בנזק החמצוני המצטבר בגופנו כתוצאה מכל הגורמים הנ"ל, ובכך מאפשרים את קיומנו. ניתן וכדאי לצמצם את כמות הרדיקלים החופשיים בדם ע"י הימנעות מכל הגורמים החיצוניים המצויינים לעיל. עם זאת, עקב הניצול המתמשך של המאגרים, על מנת לשמר את מאזן הרדיקלים-נוגדי החמצון בטווח הארוך, יש צורך לתגבר באופן קבוע את מאגרי הגוף באמצעות צריכת נוגדי חמצון באופן חיצוני, דבר שבאופן אידיאלי היה מתאפשר דרך התזונה בלבד. אולם, מחקרים מצביעים על כך שבתזונה המערבית קשה עד כדי בלתי אפשרי לספק את כמות נוגדי החמצון הדרושה לגוף (בין היתר בגלל טיב המזון), ועם הזמן מאגרי הגוף הולכים ומתרוקנים. למעשה, הדרך היחידה להאריך את חיינו ולשפר את איכותם היא דרך נטילת תוספי תזונה המכילים את נוגדי החמצון הדרושים לנו. לצורך המחשה, על מנת להילחם בכלל נזקי החימצון המתרחשים בגופנו, עלינו לצרוך כמות של כ-350 תפוזים ליום, כל יום! אמנם לא ניתן למנוע לחלוטין את תהליכי ההזדקנות של הגוף, אבל אפשר בהחלט למתן ולדחותאותם ע"י צריכה מרובה של אנטיאוקסידנטים.

ניתן להסתכל על מצב החמצון בגופנו כמאזניים, כאשר בצד אחד יש יש את הרדיקלים החופשיים ובצד השני מצויים נוגדי החמצון. כאשר המצב מאוזן לטובת נוגדי החמצון, יתרחש ריפוי טבעי של הגוף, שיתפקד במיטבו ובמלוא החיוניות. אפילו אם נאזן את המאזניים לאחר פריצת המחלה הניוונית, צפויה נסיגה במחלה עד כדי ריפוי מלא. אולם, יש לקחת בחשבון שהנזק של הרדיקלים החופשיים הוא מיידי בעוד שתהליך הריפוי של נוגדי החמצון הוא איטי ומתמשך – לכן יש לתגבר את גופנו באמצעות נוגדי החמצון לתקופות ממושכות ולא באופן נקודתי, ע"י צריכת נוגדי חמצון על בסיס יומי.

אילו אנשים זקוקים באופן מיוחד להשלמה של נוגדי חמצון?

–         מעשנים

–         אנשים שתזונתם לקויה

–         אנשים המעוניינים לעכב תהליכי הזדקנות ולשמור על בריאות אופטימלית

–         חולים במחלות כרוניות או אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון לחלות בהן.